הטנטרה היא דרך חיים של הארה רוחנית, שהתפתחה בהודו לפני אלפי שנים היא. החלה את דרכה כמורדת הגדולה בגישות ובשיטות הרוחניות המסורתיות והסגפניות. המרד שהכריזה על המוסכמות השפיע על הבודהיזם ועל הטַאוֹאיזם וזעזע את יסודות המסורות בהודו, בסין ובטיבט. עד המערב הוותיק הגיעו רעיונות הטנטרה, ואפשר למצוא רמזים לדרך זאת ביוון, בפולחני האל דיוֹניסוֹס. אני רואה רעיונות דומים מאד גם בשוּמֶר העתיקה, במקדשי האלה איננה והאל דומוזי, ואפילו בשיר-השירים התנ"כי.
הרעיונות הטנטריים מדגישים את הקשר המיסטי העתיק בין הזיווג הקדוש האלוהי ובין פוריות הארץ. כשאֵל ואֵלה, גבר ואשה, אוהבים ומקדשים את מיניותם, האדמה פורייה ושופעת. קיים קשר ברור בין מעשה המין האלוהי ובין הטבע, הגשם, השמחה, הפריחה, היופי.
טנטרה היא מלה בסנסקריט (שפת הקודש ההודית) שפירושה מרקם, אריגה, שזירה, מכלול והתרחבות. הטנטרה איננה בוחלת בשום אמצעי בדרך להארה, להתעלות הרוחנית. בדרך זאת היא מקיפה את כל רבדי החיים, מן הגופני והיצרי ביותר ועד המיסטי והמעודן ביותר. הטנטרה איננה רואה כל סתירה בין מין אֶקסטָטי למוות, בין השגעון והפראוּת למדיטציה ולנזירוּת. הכל נחשב לאלוהי בטנטרה, הכל חלק של הבריאה כולה.
בתקופה הקדומה לימדו את דרך הטנטרה מורים מלומדים, שנקטו דרכים "שובבות" במיוחד כדי לפרוק את תלמידיהם מכל התבניות הישנות ולפתוח את נפשם, את לבם ואת גופם להתנסות המשחררת של המיניות המוארת. הטנטרה הועברה לתלמידים בהתנסויות חווייתיות גם בידי מורות, שנחשבו ל"בודהות נשיות", בדומה לכוהנות המין הקדוש הפאגאניות, הקדשות.
הסיפור הטנטרי המסורתי עוסק באל שיווָה, שמהותו היא התודעה הטהורה, ובבת זוגו האלה שאקטי, שמהותה היא האנרגיה הטהורה. מאיחוד האֵל והאֵלה, הזיווג הקדוש, ממנו נולד העולם, חומר שנולד מתודעה ומאנרגיה. ריקוד האהבה הנצחי של שיווה ושאקטי הוא תנועת החיים, והיא אירוטית ואקסטטית כמו בריאת העולם. כפי שנאמר בכתובי הקצ'קרה טנטרה: "פרח הלוטוס, איבר המין הנשי, הוא אוקיינוס מלא עונג. פרח הלוטוס הוא גם מקום שקוף שבו מחשבת ההארה יכולה לפרוח. כשמתאחדים פרח הלוטוס ושרביט האזרמגד (איבר המין הגברי), התמצית דומה לסם החיים המופק מאגוז מוסקט ומלְבוֹנה. ממיזוג כזה נולד הידע הטהור המסביר את טבע הדברים כולם".
יש לזכור, שהטנטרה התפתחה בתוך תרבות מסוימת, המורכבת מהיבטים שאינם מובנים או נוחים לנו כיום. למשל, הטנטרה הקלאסית דורשת מהתלמיד/ה לשנן טקסטים עתיקים ומנטרות ארוכות שעות רבות ביום, גם תוך כדי מעשה המין, ולתרגל תנוחות יוגה מורכבות על פי כל כללי הטקס. כיום קשה מאד למצוא לכך מרחב, זמן או רצון.
בעשורים האחרונים נחשף המערב לרעיונות הטנטרה, במסגרת היחשפותו לגישות מזרחיות אחרות. הטנטרה נקלטה היטב באדמה הצחיחה והצמאה של התסכולים המיניים המערביים. קיימים כיום מורים טובים, שלמדו ותרגלו את המסורת הטנטרית והתאימו אותה לצרכי האדם המערבי. כל מורה העביר את הטנטרה דרך מוחו, גופו ונפשו, ולמעשה יצר כעין נצר חדש למסורת הקלאסית.
הטנטרה היא מעשה מרכבה מפואר וחושני המקבל במלואם כל ניסיון וכל חוויה. משום כך יכולים אתם לבחור ולאמץ מגישת הטנטרה מה שבאמת מתאים לכם.
אם ברצונכם ללמוד דרך רוחנית מרגשת, התעמקו במדיטציה ובהיבטי התודעה ולמדו את הטקסטים השיריים המיסטיים. אם ברצונכם לשפר את חיי המין שלכם ולהעביר אותם למצב אקסטטי רוחני, תרגלו, תרגלו, תרגלו. זכרו: הטנטרה מאחדת ולא מפרידה. כל מה שתעשו עשוי להיות שער לחוויות חדשות, בתנאי שתישארו פתוחים ותסמכו על חושיכם.
הטנטרה אומרת: הגוף הוא מקדש לרוח. כל עקרונות היקום נמצאים בגוף. כל יסודות הטבע — אדמה, אש, אויר, מים — כולם נמצאים בגוף. הגוף הוא הגן, העמק, ההר, הנהר והים. הגוף הוא השמים, הירח, השמש והכוכבים וכל הגלקסיות. הגוף הוא בטן האדמה, גרעין הלִבּה, שורשי העצים. בגוף יש שערים בין יסוד ליסוד, בין עקרון לעקרון, ואנרגית החיים זורמת בהם. בכתבים העתיקים של נארופה, נזיר ומורה טנטרה חשוב, נאמר למשל: "באזור הטבור של הגוף קיים מרכז עדין של התמרה. אפשר לדמותו לפרח הלוטוס בעל שישים וארבעה עלי- כותרת, או לשמש חיונית בעלת שישים וארבע להבות". הטבור הוא שער אנרגטי, ויש עוד תשעה או עשרה שערים פיזיים לגוף (זכרי או נקבי): פה, אף, שתי עיניים, שתי אוזניים, הסדק שבין עצמות הגולגולת, פי הטבעת, פתח הפין, פתח הפות ופתח השתן אצל האשה. בין כל השערים עוברים שבילי אנרגיה או נחלי אנרגיה, הזורמת ביניהם בחיוניות בעת בריאות, אך נחסמת ונעצרת בעת מחלה. שישים וארבע האמנויות וכל מגוון החוויות המיניות מכוּונות אל השבילים המובילים את אנרגית החיים היצירתית של האדם. אפשר לדמות אותם ללהבות של אש פנימית המזככות את הנפש והמוח ומתניעות התמרות אנרגטיות מבפנים החוצה.
בעת מעשה האהבה הגוף מקודש כבטקס דתי. האנרגיה המינית (קונדליני, צ'י, ליבידו) מתועלת בעזרת תרגילים מיוחדים מן האזור המיני דרך הטבור אל הפתח שבקודקוד, הכתר, ומעלה ליקום כולו. כתבי הטנטרה העתיקים משווים תהליך זה לאבולוציה הטבעית, הנדחפת מעלה מעלה להתפתחות ולשינוי. כוח האנרגיה המינית, בשישים וארבע להבות חיים, שורף את כל השלילי, מטהר את דרכי הנפש, שוטף את שבילי הגוף. אש האהבה מחברת את נהרות האנרגיה בגוף עם השמיים והאדמה, עם השמש והלבנה, וכך מואר המקדש-גוף כולו. תהליך קוסמי זה מורגש אצל האדם כרגש אדיר ולא מילולי, תחושת חיבור ללא גבולות עם היקום, ידיעה עצמית עמוקה ללא שכל, פעימות ורטט של אהבה אינסופית שאינה תלויה בדבר. המוּדעוּת הזאת לנצחיות שבכל אדם מולידה חוויית אקסטזה קוסמית.
הואיל והגוף הוא מקדש הרוח, יש לתחזקו היטב. עליו להיות בריא, נקי, הרמוני, שמח ומסופק, מתוך כבוד לאלוהותו. על הראש והלב לעבוד יחד, בהרמוניה, לא לשלוט זה בזה. הרמוניה מתקיימת כשאש הרגש של הלב ממיסה ומזככת את מי החכמה של הראש. כך הופכות התשוקות לעונג אקסטטי אלוהי, והמחשבות משתחררות. האהבה הטנטרית מכילה את הרגשות ואת המחשבות, אך איננה נצמדת אליהן. לכן האהבה המינית היא מעשה בעל פוטנציאל קסם ורוחניות גבוה, כדבריו של שיר טנטרי: "כשיחזור אהובי הביתה, אכין את גופי כמקדש של שמחה. אציע לו את גופי כמזבח של אושר, ושערי הפזור ישטוף אותו לכבודו. אז יקדש אהובי את המקדש הזה."
הטנטרה מציעה לראות את המיניות המוּדעת כמדיטציה. מדיטציה טנטרית היא עירנות מתמדת לכל מחשבה, תנועה ופעולה — דבר אינו אוטומאטי, דבר אינו נובע מהרגלים ומתבניות עבר. בד בבד עם רגעים המוקדשים להרפיה גופנית, נפשית ומוחית, הטנטרה ממליצה לנו להיות מודעים בכל עת לכל מחשבותינו, מילותינו ומעשינו. המלצה זו נובעת מן התובנה שהאדם, מחשבותיו ופעולותיו הם אחד ואין להפריד ביניהם. המודט והמדיטציה שלו חד הם. מי שעושה אהבה טנטרית, בן/בת-זוגו, רגשותיו ופעולותיו והאהבה עצמה — חד הם. אנרגיית ותודעת מעשה האהבה מהדהדות בכל מעגלי החיים, הקרובים והמתרחקים, משפיע עליהם לטובה, וכך משפיע טוב, אחווה וריפוי על היקום כולו. גבר ואישה החיים אהבה טנטרית נהנים מאקסטזה מתוקה, כל צבעי העולם וטעמיו מענגים את גופנפשם כגלידת גורמה, גלידת קסם. רוצים לטעום?
